מֵרוֹן

מֵרוֹן, מֵירוֹן 1) pr. n. pl. Meron, in Galilee, south of Giscala. Y.Shebi.IX, 38d bot. Tosef.Dem.IV, 13 מי׳ ed. Zuck. (Var. מירוק). Tanḥ. ed. Bub., Pkudé 7 בקעה שעל פני מ׳וכ׳ the valley in front of M., his native town; Ex. R. s. 52 בקעה אחת שעל פגי מרון some ed. (corr. acc.). Cant. R. to VIII, 1 מי׳; Ex. R. s. 5, beg. בית מר׳ (not מד׳). Y.Taan.IV, 68d (in a fragmentary passage) מי׳ קרתה Meron (in connection with Jojarib) designates the place (of the family). 2) pr. n. m., v. מֵרוֹם.Ḥull.60b מרון, מירון Ar., v. הֲמִירָם.